שבוי בתוך קסמי יופייך

המאירים לי דרכי בכל

בוקר מתחדש.

 

נושם ענני פסגות בשמיך

הבוחשים בי כל העת,

כלואה בתוך השתקפות עיני

הרואות בך את נתיבי

לכל אשר אלך.

 

מאירה לי את דרכי חושך

בנצנוצי עינייך הבהירות

בהם אני פוסע לדרכי.

 

חבויה כדממה בתוך לבי

מזרימה  צלילי דמי

לכל עבר  במוצאי שלווה

עמך.

 

 

 

הנך רוחשת כל העת בתוכי

מזרימה אט- אט את חיי.

גולשת חרש לתוך מחשבותיי.

 

 

וכולך עדנה של בוקר טוב

פריחה של אביב

 כל העת עבורי.