אתה מביט בי כמו ילד
ואני לא יודעת
אם לשתוק או ללכת
כול מה שאמרנו
נשמע כמו דיאלוג מתוך סרט
אתה הגיבור ואני הנערה
שלא יודעת
את מי לבחור
יושבים אל תוך הלילה
כפולים במחשבות
שיקרתי שאמרתי לך
שמחר, יהיה טוב יותר
אני כבר לא מאמינה
בפיות
אתה רוצה תמיד לברוח
אני ננעלת בתוך עצמי
וזורקת את המפתח
אני יודעת
שאתה רוצה לקלל אותי
כמו שאני מקללת אותך
עכשיו אתה מביט בי כמו ילד
מה אני צריכה
לדעת עכשיו?
יש בך משהו זר, אני חושבת
ואתה מקלף אותי לאט
רוצה לגלות אותי
עד הקצה
עד הסוף
לקחת לעצמך
כמה שיותר
אני כבר לא הגיבורה
שהאמנת בה פעם
ואתה לא הילד
שחשבתי, שאתה יכול להיות
לא רוצה שתביט בי
כמו במראה כפולה
נשב כול הלילה
ומחר בבוקר, אני אפתח את הדלת
נוכל לצאת החוצה
בתחושה של ניצחון
גם אם לא יישאר לנו דבר
אתה אהבת שרקדתי סביבך
הייתה עומד באמצע, מחכה שהשיר ייגמר
ואז מוסיף לו מילים משלך
ואני הייתי מקשיבה לך
כמו לילד קטן
שמספר סיפור, בפעם הראשונה
אתה לא הילד שהאמנתי
אני לא הנסיכה עם הסוס הלבן
תמיד המחשבות מתהפכות
וחוזרות אל ההתחלה
תיקח אותי מכאן, לחשתי
ואתה הבטת בי, בשתיקה
זה קל יותר שאין מה לבחור
זה קל, שבבוקר הכול יעלם לנו
תגובות