בנפשי דימיתי,
להיות נאהבת,
נותרתי לבד,
מול צלקת השקר.
אהבת נעוריי,
מכה, מצליפה,
ללא רחמים.
אהבתי כל-כך.
כספתי, כמהתי,
לא אשקוט לעולם,
פצע פתוח,
חשוף לרוחות,
חודרות, מתגרות,
לא יניחו.
אהבתי להיות,
אהבתי,
נכזבתי,
שוחררתי.
אינני.
כמו הבזק אור עמום,
מסונוור וחולף,
הייתי.
ולא עוד-
לא.
