"מושחתים נמאסתם" – הסוף??

 


מנהיג אמיתי.

 מה זה בכלל? יש דבר כזה??

 ניסיתי להיות יצירתית ולתת דוגמה של מנהיג אמיתי, אבל כשהתבוננתי על החברה הישראלית: על הממשלה, על הצבא, במוסדות הדת ובמוסד הנשיאות – בואו נאמר שלא  מצאתי יותר מדי דוגמאות כאלה...

למען האמת, בתקופה הנוכחית אני לא יכולה למצוא בכלל.

אתם יודעים מה? רובם הגדול מלמד אותנו כיצד לא צריך להתנהג!


מנהיג אמיתי צריך לשמש דוגמה ומופת. להיות סמל. 

מנהיג הוא אחד שאפשר ללמוד מהטעויות שלו ומהניסיון שלו בחיים. לשאוב מהעוצמה הפנימית שלו, משום שהוא נאמן לדרכו.

מנהיג הוא כזה שתהיה חשובה לו תועלת הציבור בלבד ואבוי לו אם יחשוב על אינטרסים פרטיים. הוא צריך להיות מנותק מהם לגמרי:

מהרצון לכסף, יוקרה, מעמד, כוח ומשאבים ומהרצון להנהיג לפי איך שההנהגה "מסתדרת" עם תכונות האופי שלו.

לדוגמה, אם הוא בן אדם חלש אופי או פחדן, יש לו אינטרס לא להיכנס למצבים "מסוכנים" שדורשים עמידה איתנה ותגובה חזקה. ואז, אפילו אם התגובה הזאת הייתה הכרחית, אותו מנהיג ימנע מלקחת אותה, כי היה לו אינטרס להישאר בתפקידו ולא להסתכן בכישלון.

מנהיג אשר עושה שימוש לרעה בתמיכת הציבור, בעצם בוגד באמון שנתן בו העם.

אז בסדר, הוא חי כמו מלך, "כריש" אמיתי, "ידו בכל ויד כל בו" ואף אחד לא יכול עליו – אבל האם הוא ירשם בספרי ההיסטוריה? האם יזכרו אותו לדורות?

אז זהו שלא....

 

תחשבו על אב לילד  (הרי הורה הוא המנהיג/המורה הנצחי. מלווה את הילד מיומו הראשון). באותה צורה שהאב יתנהג, כך יתנהג הבן שלו. הוא יכול לשמש כדוגמה חיה ובונה ועם זאת, כדוגמה הורסת להתנהגות ילדיו. הוא צריך לחשוב טוב טוב, איזה מסר לגבי סבלנות וכבוד לזולת מקבל בנו, כשהוא מחליט "לשחק אותה גבר" ולחתוך את כולם בתור לפנייה שמאלה, איזו גישה הוא משדר לבנו כלפי נשים כשהוא מסנן: "פשששש מי חונה ככה? בטח נהגת, זאתי... ", או שברור שלגיטימי "לעבוד על הרשויות" ולעשות "מנגל, כמו כולם" ביום העצמאות ולהשאיר אחריו הרים של זבל.

כל אלו יחרטו במוחו של הבן כעובדות מוצקות שאין עליהן עוררין, וגם אי אפשר יהיה להאשים אותו..

תסתכלו על שטיפות המוח של פאנטיים קיצוניים – מה שמנחילים להם מילדות – הופכת לדרך חייהם הבלתי מעורערת. ולמה ללכת רחוק? מה עם האופנה? הטלוויזיה?

כמעט כל מה שמכניסים לנו, אנחנו מאמצים. בלי להבין. בלי לשאול.

אפשר לבנות ולזרוע ואפשר להשחית. כמו שבן לוקח מהמידות של אביו, היחס בין העובדים במשרד נקבע על פי התנהגותו של המנהל, כך אופיו של העם מעוצב על פי מנהיגיו.

לכן, כל מנהיג באשר הוא צריך לבדוק את ההתנהגות שלו – האם גאווה, אינטרסים פרטיים והנאות רגעיות ינחילו אמת של ממש לעמו? האם הם יעצימו אותו באמת? אפשר לשאת מיליוני נאומים יפי נפש, אבל דוגמה של התנהגות קלוקלת, תיחרט לנצח.

מנהיג אמיתי צריך לצאת מתוך הדחפים הבהמיים והיצריים שלו. לצאת מהאדם הקטן שרוצה להרוויח ולקבל כמה שיותר מעצם היותו על כס השלטון ולהתבונן ממדרגה גבוהה ונעלה הרבה יותר! ממדרגה אצילית ומפוקחת. להבין שהוא מעצב דור של מיליוני אנשים (פחות או יותר) שביום מן הימים יהפכו להיות אגואיסטיים ואינטרסנטיים כמוהו. ואם זוהי מטרתו – אין לו מקום במעמד מחייב זה, הדורש אחריות כל כך גדולה.

דוגמה אישית משפיעה על אחרים ונותנת סיפוק עצום לאותו בן אדם, שהתנהגותו המעודנת היא בעלת עוצמה של ממש.

 

נכתב באחד מספרי הקבלה, כי "כל הבחירה החופשית של האדם היא בסביבה שבוחר לעצמו, כדוגמה לצורות העתידיות שלו".

מכאן, שאין לנו שום זכות בחירה בעולם, חוץ מלבחור ממי אנו רוצים לקבל דוגמה והשראה.

וזה ילך איתנו תמיד...