העיניים הרעבות האלה שככה תתבענה,
השפתיים הצמאות האל השואלות: נשקנו!
העפרים העורגים האלה הקוראים: תפשנו!
חמודותיך הצפונות ששבעה כשאול לא תדענה:
כל עתרת הגויה, שיפעת חמדה מלאה,
כל-השאר הלזה, כל-הבשרים האלה שככה
הלעיטוני ממקור תענוגים, ממעין הברכה-
לו ידעת, יפתי, מה- קצה בם נפשי השבעה.
זך הייתי, לא דלח הסער ריגשותי הזכים
עד שבאת, יפה-פיה, וברוחך נשפת ונידלחתי.
ואני, נער פותה, לרגלייך בלי חמלה השלכתי
תום לבבי, בור רוחי, כל פירחי נעורי הרכים.
רגע קטן מאושר הייתי בלי חוק, ואברך
את- היד החולקת לי מכאוב העונג הערב;
וברגע קטן של- תענוג, של אושר וגיל, עלי חרב
עולם מלא- מה-גדול המחיר שנתתי בבשרך!
