מפחד פחד מוות לחיות
נאבק עם עצמי על מקומי
כמו הייתי מתאגרף
אל מול שדים בלתי נראים
באים אלי מן המבוכים
אהבתי שלא היתה לי ברירה
כמו ילד קטן
המבקש לחזור
ועכשיו
הדלת נטרקה
נוסע בלי לדעת למה
חוזר בלי לדעת לאן
מתיישב מול עצמי
פורט למילים קצרות
הכול נמדד
הכול נשלח
עכשיו, ממתין לרגע שיחלוף
מפחד פחד מוות לחיות
כמו קלישאה שלא נאמרת
הכול שקול לזיכרון ישן
עבר שלא יחזור
אולי לא היה מעולם
לא יודע מה עכשיו
זיכרון מאהבה שלא היתה
אני זוכר משהו, לא ברור לי מה
בסוף יהיו תשובות
תמיד נוסע
בלי לדעת
מה הסיבה לכך
מפחד פחד מוות לחיות
בסוף אצטרך להתפשר
בין הברירות שלא נותרו
לאלה שלא אצליח להבין
היא לא היתה
ואני לא ידעתי
משום מקום תמיד מגיעים לבד
כמו ספר שלא ידע
שבסופו הגיבור מת
מפחד פחד מוות מהחיים
לו ידעתי מה הלאה
זה זיכרון ישן
שחזור ומכה
כמו קללה
עכשיו תורי להתוודות
על חיים שלא היו
אולי יום אחד אצליח
להתגבר על השדים
מן המבוכים הם באים אלי
מחכים שארד על ברכיי
ואתחנן לחיות
