לפעמים,

יש לי חשק לכתוב.

אבל ,

זה עובר לי עם הדקות ,

שעוברות גם הן.

והעצלות,

היא חוגגת

את ניצחונה על חשק הכתיבה

המפעם במלא מרצו.

ואני ,

ממשיך לרצות.

עד שעכשיו,

ישבתי,

אזרתי אומץ,

סילקתי כל שביב של עצלות,

וכתבתי.

והוא לפניכם,

ידידי ,

הראשון ,

היחיד ,

שיצא תחת ידי.