לפעמים,
יש לי חשק לכתוב.
אבל ,
זה עובר לי עם הדקות ,
שעוברות גם הן.
והעצלות,
היא חוגגת
את ניצחונה על חשק הכתיבה
המפעם במלא מרצו.
ואני ,
ממשיך לרצות.
עד שעכשיו,
ישבתי,
אזרתי אומץ,
סילקתי כל שביב של עצלות,
וכתבתי.
והוא לפניכם,
ידידי ,
הראשון ,
היחיד ,
שיצא תחת ידי.
תגובות