ממש כמו חללית,
שקט ונח פה.
ובמבט החוצה, נדמה
ניצבים נחים בתנודות ציפה.
המוצקות והממשות, עולם מוכר.
אנשים, מוזיקה, דיילת עם רגליים ארוכות,
עיניים.
יש לי תשוקה להרגיש.
לחוש, זה להיות עבורי.
סרט אדיר
פלסטיק ברזל בדים.
****
שומעים מוזיקה, רואים סרט,
עוברים, הולכים ושבים
זה מוכר, רגוע ובחוץ
מרחב חלבי ערפילי
איי מוצקות יחסית
מישורים והררים קבוצות ופרטים,
כמו ציור על עולמות שמעבר.
והמטוס – כמו איזה טרק אופטי.
יש בזה המון כיף
ללא הקשרים בהכרח
מחשבות ורגעים, תחושות ונופים אחרים
משורר כמעט.
יש חיוך בזוית הפה,
למרות הלחץ
הפחד הטמון בקדמת החזה.
יש זוית שירית
ויש מציאות
ואנחנו לא חללית.
