ואז אמרתי לו, אתה יכול להמשיך לחלום. זה לא אנחנו.

וכאן אני רוצה לספר על חבר שלי.

לחבר שלי קוראים דרור. הוא עובד בשלום עכשיו. בוא לא נקרא לו חבר כי אני לא גאה בזה.

אנחנו גרים באיתמר. בכפר שמתחתינו עקרו כמה עצים, ואם דרור היה מבין בחקלאות קצת אז הוא היה מבין שזה גיזום. אבל אחמד אבו-טביב מהכפר למטה מתעקש ש"המתנחלים מאיתמר עקרו לו את העצים". ובמאמר מוסגר, בינינו הייתי רוצה לעשות את זה.

אבל לא עשיתי לו את זה. מה שנקרא, מצטער, דרור. זה לא אני. אתה יכול להמשיך לחלום. 

להקים את אגודת "חלום עכשיו - חלומות למען הגויים".