הוא הבין, הוא גילה.

מלפפון, זה היה ריח של מלפפון.לא ריח, יותר מזה.זאת הייתה הרגשה של מלפפון שעטפה אותו מבפנים.

מלפפון, מללפון.

למה הכל כל כך בהיר? הוא זכר כשהיה חושך, כשהיה לו מחסה.

מללפון.

מלפפון?

מה הטעם של מלפפון?מיימי, עם מים.מתי בפעם האחרונה הוא ראה מים טהורים?

יש למלפפון טעם בכלל?

הטעם האחרון שהוא זכר הוא של מלפפון.פעם הוא אכל אחד רקוב.איך הוא היה נראה?הוא העדיף לא לזכור.

יש פחות אור עכשיו.צל?מלפפון?

מה יש לו ממלפפונים?

והצל הלך.זה מה שקורה כשחושבים על פעם.ההווה חומק.אבל ההווה שלו כבר הלך,והפך לעבר.והעתיד, שיהפוך להווה ויעלם אל העבר, אוזל.

הבזק,מלפפון.

הם צריכים לנסות לגדל משהו אחר, הירק הזה מתחיל לשגע אותו.אם רק היה להם בשר, אדום, דם, רצח.

הוא לא יכול לסבול כבר את הירוק.מה שצריך זה ירוק על העצים, כמו פעם.ירוק למעלה ואדום בבטן.

האור עדיין פה.מה זה אומר? אור,יום,בוקר.

לקום.

האם ישנתי בכלל?מלפפונים ארורים.

לזוז,שרירים,מרץ.

איפה המקל?הנה.לקום.שוב כואב בכל הגוף, האם זה רגיל?נדמה לו שהוא נתן את השמיכה שלו למישהו.

 

וכך הוא התעורר על אדמת שיבטו, הניצולים מהארץ החרוכה.