שָׁמַעְתִּי שֶׁטָּעִיתָ בְּדֶרֶךְ חַיֶּיךָ,

רָאִיתִי שֶׁסָּטִיתָ בִּשְׁבִיל הַדֶּרֶךְ.

אֵין מַה לִדְאֹג חָבֵר,

חֲזֹר לִנְתִיב אֲבָל מַהֵר.

דַּרְכְּךָ עַד כֹּה אֵינָהּ דַּרְכִּי,

אֲבָל בְּוַדַּאי זוּ אַשְׁמָתִי.

הֱיֵה נָכוֹן לְכֹל מַאֲמָץ,

רַק כָּךְ נִתַּן לְהֵחָלֵץ מֵהַסְּבַךְ.

הֱיֵה אַמִּיץ וְאַל תִּתְפַּתֵּל

וְעָל הָעֲבוֹדָה מִיָּד תִּתְנַפֵּל.

הִסְכַּתְּ לְמוּסָר הַשֵּׂכֶל זֶה וְכָפַר

וְשׁוּב מֵעֲווֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפַּר.