לנוע בקו אחד
כמו אין יותר שבילים
לא להחמיץ שום דבר
ופנייך מתנגנות בי
כמו מנסות לגונן עלי
אולי מפחדות להישבר
זה החורף, שמכנס אותנו
עם עשן של סיגריות
עם רוח קלילה
ננוע בקו אחד
והפחד, מה מקומו בתוכנו?
לא המצאנו דבר
זה כתוב בשירים
ואולי, הלכנו צעד אחד
ואולי נשארנו במקום
לא מבקשים דבר
ומדי פעם, זה נסגר
ורק אז
המגע יכריע
קוצבים את הזמן
לפי מה שניתן
ידייך מלטפות ליטוף עדין
ואינני יודע
מה את חושבת עלי
מה עוד ניתן
הייתי רוצה יותר זמן
אולי אפשר לסגת לשנייה
ולהמשיך לנוע
בקו אחד
לא להחמיץ דבר
ושניים יושבים
מי הייתי בלעדייך?
ספרי לי, מה ההיית
הייתי רוצה לדעת את הזמן
אבל בסוף הוא אוזל
לאט נוחתים
לאט נרגיש את הדממה
לאט, אבל בסוף היא תקרה
ופנייך מגינות עלי מכול הרע
ידעתי פעם לאהוב, בלי להשאיר סימן
מחשבים את מה שנותר
זו תקווה מאוסה
כמו מתוך מגע
נתקיים גם אנחנו
בקו אחד ישר
רגלייך נעות איתי, את הסנטימטר שנותר
עכשיו זה תורנו
הפיתוי הזול
ופתאום גם אנחנו, לא זקוקים לדבר
תביטי, זה הזמן שחורץ אותנו לאט
תגובות