אגדות וסיפורים יושבת ומחכה להצמיח כנפיים לקרום עור וגידים ומקור לשזור נוצות צוואר צחורות, חלקות, להפוך לברבור – הבטחת אגדות. יושבת ומחכה לפיה שתקחני משמלת טלאיי לעדנת מלמלות. מאימי החורגת, מאחיותי הרעות, לארמון הנסיך, התגשמות חלומות. שרועה על מיתת חולי ולצדי התפוח מחכה בשקיקה לנסיך הנכסף שיגיע ליער וינוק את הרעל שיצילני מוות, מגורל כה אכזר. אך נוצותיי – עוד אפורות הן ושימלתי – עודנה בלה על שפתי עוד מהדהד ריח רעל ולא אוכל להתמיד בהמתנה. * * * רק שאלה אחרונה אמלמל בשוכבי על ערש דווי, כן אומרים לי "לא לעולם הוא החוסן" - לא לעולם, אך מתי?