כשטרויה תיפול לרגלי סוס עץ,
תיפלי לרגלי אודיסאוס.
הוא יפלבל בך עפעפיים,
אשת מנלאוס
ויעשה בך כרצונו.
יפסק אצבעותייך
מלפיתת קשת עץ
ואת תכנעי לו, אמזונה.
לא תדעי עוד טעם מלחמות,
לא תדעי עוד טעם.
תירי בי את אחרון חיצייך,
ואני אצרח בשתיקה
ואשתוק בצרחה,
יתגדל ויתקדש.
