תמונות וקופסאות מסודרות
הבגדים מחוץ לארון
יש שני כלבים שמחכים
ליד דלת היציאה
אני עומד, מתבונן
ולא יודע על מה
את יכולה ברגע אחד
להתחרט
ככה זה, חולף בראשי
הרדיו משדר דיווחים
הרוגים ופצועים
וכאן ביננו
מישהו קם ללכת
אחר מתפתל על הרצפה
מבקש עוד רגע אחד
אולי השאלה תשנה פנים
אולי תהיה תפנית
הספרים מסודרים לפי האלף בית
ובמטבח יש כוסות שמוכנות לאריזה
יש תמונות שלא הכרתי אותך
את אומרת
שהשקרים ניצחו אותנו בגדול
אני חושב שזה הכול נכון
יש סליחות ונחמות שאי אפשר לספור
אני רואה אותך קמה לעזוב
והולך לחדר השני
טלוויזיה משדרת תמונות ראשונות
כמה מלחמות עוד יכולות לבוא
על חשבון האנשים הנלחמים אותן?
יש סיגריה דלוקה ביד
ואני חושב שלקחת הכול
אולי אתחבא במקום אחר
שאת תבואי בפעם האחרונה להיפרד
לא אדע מה להגיד לך
כמו ילד קטן
המתבייש במעשיו
אני מביט בך לוקחת את המזוודות
ונכנסת למשאית
השארת תמנוה אחת
וספר קטן, זכרתי שפעם קניתי לך
עכשיו מה נשאר בינינו?
את אמרת
שהכאבים תמיד מתנפצים
אל אלף רסיסים שווים
בסוף נאסוף אותם עם בקבוק ועיניים אדומות
אני חושב שהעיר הזאת לוקחת הכול
אני שומע אנשים צורחים
וכמה חכמים שמנסים להסביר
תמיד אנחנו אחרונים לדעת, מה הפטרונים
אולי נפסיק לחפש את המשמעות
אני רואה משאית מתרחקת
עכשיו את עוברת לצד השני
ואני נשאר לבד עם הפצועים
בדירה קטנה, שהכלב מחכה
אולי אלך איתו
אולי אתן לו ללכת לבד
מה זה משנה אם אנחנו עכשיו עצובים
אם אנחנו עושים את זה לבד?
