בדמדומים של ערב

כאשר אנחנו הופכים מאנשים לצללים

והמחשבות נעות בכיוון חד סטרי

גם אנחנו, נוכל למכור את עצמנו

לכול הדרוש

תמורת אהבה שתגאל אותנו

מהפנים במראה

מהמציאות הנדושה

וזו כמו מבקשת מאיתנו

שנחזיר לה כול פרוטה

והעלבון שבנו

לא יכול להימלט מהצורך הזה

להיות נאהב

כמה פעמים מכרנו את עצמנו?

את לי ואני לך

תמורת אהבה שגואלת אותנו

מצער על פנינו, מעצבות נשגבת

זו המתעלמת ומתנשאת מעלינו

ומי אמר  שאנו מלכים

מי אמר שאין אנו סבלים?

בדמדומים של ערב

שאנחנו חדלים להיות אנשים בשר ודם

הופכים להיות דמויות מסרטי שחור לבן

יש עוד סיכוי לאהבה אחת

לפני שיחשיך ויעלו עלינו הכותרות

כך המילים חוזרות על עצמן

באותה צורה רק בסדר משתנה

ובכול משפט נחפש אהבה

בכרכרות עם סוסים לבנים

ומי שיקנה אותנו בשעת דמדומים

ימצא אותנו ריקים

לפשרות

מחכים לאהבה שאיננה נופלת מרגליה

מוכנים למכירה כמו מוצר על מדף רעוע