שיר מזמור, הלל למשורר
מקפץ ממעונה אל עבר אחר,
מסתתר בנקיקים , מתסנפלנג מן ההר
ותוהה מי תבוא, מי תגיח מחר?
בעושר דמיון, יראה חיזיון
ושליף שלוף ישלוף, יסיר חסיון
ירחרח טבק, תחת אף השבא"ב
יצטגנן כוכבים, בין סטורון לשבתאי.
וכך יחזה, מוראות ופלאים
תומת עלמתו ניגפה מול בשרים.
ואת נערה, חוללי במחולות
דרדרי מילותייך במורד הגבעות.
כסי את ראשך , סרגי לך שביס
קפצי על טרשים , ושורי סביב.
שאי את עינייך אל פיאת השדה
כתום וחרדל, ופעי אך מה מה.
על סף אולפנך, לובשי המדים
אורנג´ם ירטט, יסמס אהבים.
אבל את לא תרפי, על שלך תעמודי,
עד גופך ילוטף, חסדים לך תצודי.
רקדי עלמתי, עם מתילדה וגייזל
חושי הכוח, חילופי אש ודיזל.
אספי מתכות, קלות , אצילות
חומרגלם זמין , למארש טבעות.
ולספל התה שאפי שיזמינו
התשר עלייך, לשוא לא ימתינו.....
רק בצ"ץ יקירה, גרם לא פחות
ובשלוק אחרון, "כיף- כיף כיפות"
גלגלי את עינייך אל תכלת מרום
אללי, מה בראת, אלהים , מה פתאם?
שאי תפילתך , רחלה בן עיזים
ושגרי עוד "יצירה", אל אתר התועים.!
((:
תגובות