ואם שער לבך עוד איננו סגור
שב, ואספר לך איזה סיפור
סיפור שכזה לא תמצא בשום ספר
סיפור על מפלצת קטנה ושמה יצר
דן היה ילד שקט וחביב
ילד ככל הילדים מסביב
עסוק בעצמו ועשיר בדמיון
צחוקים ודמעות במינון הנכון
בוקר אחד,בלכתו לבית-ספר
הרגיש כי התיק שעליו מתנדנד
עצר משתומם, והביט לכל עבר
פתח את התיק ולבו קצת רועד
בין כל הספרים הוא מצא לבסוף
מפלצת קטנה כגודלו של אגרוף
"מי את?" שאל, ענתה לו "שמי יצר"
"ודן לה אמר:"אשמרך לי בסתר
ומאז אותו יום דן השתנה
עשתה לו צרות איומות, הקטנה
בלילות לא נרדם וביום מחשבות
על גברים ונשים, ומיני תועבות
עזבי אותי כבר, צעק לה אז דן"
עייפתי מזה הביקוש לפורקן
"רוצה לחזור לימים שלי פעם
"אבוד" אמרה יצר, "זהו קרב בלי טעם"
רבים לפניך ניסו וכשלו"
את אותן שאלות הם אותי שאלו
אחת שכמוני ישנה בכולם
"כל אחת ואחד, באשר הוא אדם
ויצר גדלה והיא כבר לא קטנה
ודן עוד נלחם בה, למרות רצונה
נלחם עד זוב דם, ומלא אהבה
אך זו נשמות לה יותר מרבבה
ועכשיו ידידי למוסר ההשכל
על כל חבריך, שניה הסתכל
כולם מחביאים שם, עמוק ובסתר
מפלצת קטנה, שעירה ושמה יצר
תרצה הלחם בה או היה לה ידיד
פעמים תנצחה ופעמים לה תפסיד
לחם מלחמה זו מתוך אהבה
רק דע, נשמות לה יותר מרבבה
תגובות