וישבנו כול הערב
מביטים אל החול
את שתקת
מה שרציתי לומר לך
נשמע יותר טוב בשתיקות
כול הלילה
ראינו מטוסים חולפים
פעם אחד מהם היה שלנו
פעם רק אנחנו טסנו סביב
את צחקת, שסיפרתי לך בדיחה
ולא הבנת למה אני מתעצב תוך רגע אחד
יכולתי להישאר איתך ככה, עד סוף הימים
את שאלת, לאן אני ממהר
מה שלא נשיג היום
תמיד יהיה לנו מחר לחפש
ואני ידעתי, שאת מוכנה לברוח מפה שתהיי מוכנה
הכול סבב סביבנו
כמו בוידיאו קליפ שמחזיר את העבר אל העתיד
ראינו את הכוכבים יוצרים שרשרת
וביקשתי להשאיל ממך משאלה
אמרת לי, שכולם נגמרו לך במלחמה שלא יכולת שתסתיים
כול הלילה
צרחנו בשתיקות
הזכרתי לך מרכזים שהפכו לקניונים
ואנשים שהפכו לסרטי פרסומות מהלכים
צחקתי שסיפרת לי, איך אין יותר צבעים כהים
ושתקתי, לא הבנת
איך אני נלחם בשדים הארורים שלי
נכנע להם, נכנע לך
והיד שלך היתה מושטת קדימה
ואני רציתי לאחוז בה
עד שלא אצטרך לפחד יותר
אבל היית רחוקה כמה שהיית קרובה
כול הלילה
היה איזה משחק
לא ידענו את הכללים
אבל המשכנו לשחק
כאילו יש לנו סיכוי
בסוף, כולם מקבלים את מה שיש
עם מה נותרנו? לא יודעים אם הפסדנו או ניצחנו
את צחקת, שציירתי על החול בית עם שער
אני שתקתי שאמרת לי, שזה לא הזמן עדיין
קמת ללכת
ואני נשארתי על החול
כול הלילה
ראיתי את אורות העיר במחול שדים, מאירים ולא משאירים ספקות
כול מה שרציתי לומר לך
נשאר בשתיקות
עכשיו במונית חזרה
שהראש מדמיין, כמה רחוק אפשר לנסוע בלי לקרוא לזה בריחה
רוצה לבוא אלייך, כמו בשיר ההוא
לכתוב לך אותו, בלי שום צורך בהסברים
כול הלילה, נשקע לתוכנו
ורק רוחות יריעו סביב
