פעם חשבתי על זה, שבכל יום אלפי לבבות נשברים לרסיסים, אבל השמיים מלאים בכל כך הרבה קולות של צחוק (ולעיתים של צחוק אכזרי, או סתם צחוק משועמם) שהם לא שומעים אותם.

הרסיסים מתפזרים ונדחפים על ידי קולות הצחוק החצופים,  והם בוכים. אבל הם רסיסים קטנים כל כך אז המלאכים בכלל לא שומעים אותם.

ואולי בגלל זה המלאכים חושבים שכל כך טוב לנו בעולם, עד שהם אף פעם לא מתערבים...