כשהתעוררנו
ראינו איך העננים משנים את השמים
שני כלבים רדפו זה אחר זה במרפסת
את אמרת
שיכולנו להיות אנשים אחרים, במקום אחר
אבל אז היינו מוותרים על כל זה
את יוצאת לרוץ
ואני מביט בשמיים
הכלבים ממשיכים בשלהם
את החלומות שלנו, לא השאלנו לאיש
את החלומות של אחרים, ראינו מתפזרים
יכול להיות שבמקום אחר
היינו זרים
לא היינו יודעים אם מי שנלחם הוא גם זה שנהרג
בסוף יוצאים החוצה
מקווים להמשיך
אורות וזמן שנע באותו קצב
הכנתי צהרים, ואת חזרת עייפה
לעתים נדמה לי
שלא השגנו דבר, רק שמרנו על מה שהיה
ואת מחייכת
יכול היה להיות יותר
אבל ביקשנו לא לחלום על זה
שני כלבים בחצר, דירה מול הים
ובטלוויזיה תוכנית על מלחמה
אני כותב מספר מילים במחשב, סוגר וחוזר אלייך
את אומרת אולי בקיץ ניסע לאירופה
אחר כך אני צוחק
לא זוכר מתי התאהבנו
מאז, השמיים שינו צורה
זוכר כלב שנובח, עציצים תלויים במטבח
בערב, שלא יהיה מאוחר
נראה סרט, או שאת תקראי ואני אביט בשמיים
יכולנו לחיות במקום אחר
עם אנשים אחרים
אבל אז מה היה לנו?
חלומות מפוזרים
מספרת לי על חברה שלך שנסעה
יש געגועים שבאים לאט
אולי ניעלם, אולי נשב בלי לזוז
כלב אחד בא אלייך, שני נשאר במקום
אני לוגם מהכוס, ואת שואל
עד מתי נוכל לחיות ככה
ואני חף מהבטחות
יכולנו לברוח, עד שהיינו נתפסים
יש משהו כואב, במקום שלא נוגעים
אני מכבה את האור, ואנחנו הולכים לחדר
את שואלת מה נעשה שבוע הבא
ואני שואל אולי נתחתן
מה היינו עושים עם חלומות של אחרים?
