בזמן העוד יותר אחרון
נותר רצון לברור לבחון
את הפגם הארור והממית
היותר ברור וחונה הוא בי
וברור שהוא פגם והאבק שמעלה
הוא, כבר מזמן סר חינו
וריקבון הקבר שולט גם פה
וצחנה כוללת עוטפת אותי
שוכנת שוכנת
מחלחלת ורידים קובעת משכן
נועצת דגלה עמוק ומוכר
כבר נהיינו ידידים וותיקים
כמו פרפר ולהבה
ביחד מתכלים