כמה נורא! תלבושת אחידה! אבל הוא תמיד אהב את הקטע הזה שמוציאים חולצה לכולם עם שנינות על הגב וסמל על הלב. היה בזה משהו של חבורה. של- "אנחנו ממש ממש ביחד אז בואו נעשה עם זה משהו, ושזה יהיה חולצה."
הביחד הזה, אווו איזה כייף. נלך לאיזה מקום ונעשה פק"ל קפה וגיטרה והכל, אנחנו כאלה שווים ביחד. חבורת המחץ מושיעה את העולם.אפילו. מי יכול עלינו מי?
********
יש באיזה מקום אחווה סודית, שם כולם מתכרבלים בלילה מתחת לסיפורים ומצחקקים ומתרגשים וחולמים ורוצים ואוהבים ועצובים ומתגעגעים...
פעם הוא הציץ לעולם הזה והתאהב. לא שהוא ממש מבין בשירה, אבל הם כל כך עמוקים ומתוקים.
כל כך מתוקים אתה אומר? זה לא ספרותי זה, אתה מגלה הכל ולא משאיר נשימות בין השורות. כשאתה רוצה להגיד למשהו שאתה ממש אוהב אותו צריך לעשות את זה ברמזים.אופס.
תגובות