בית א´: דממה, הכל רגוע
שלווה, אתה מתוח...
תבחר מילים בזהירות
כי חבל על כל טעות
מדמיין עולם של חלום
לא מבדיל בין מציאות לדמיון,
הולך וחוזר החיים המתים,
כי ככה זה כשאוהבים.
                     

   
פזמון: זה לא זה, זה לא זה.
העלים כאן נושרים ואני שוב הוזה.
זה לא זה, זה לא זה.
אנשים כאן מתים רק הירח בוכה.
זה חי על´חשבון זה,
ואני רק רוצה,
לתקן ת´הווה...        

בית ב´: השלכת מופיעה לא רק בסתיו,
החורף נמצא ולא רק עכשיו,
מתעלם מרצונות הנפש והלב,
ועושה רק לא את מה שחושב,
שקוע עמוק בתוך התהום,
שחפר לעצמו רק מלבד חששות
בסוף עוד יבין שמה שעושה,
זה רק אשמתו, של הילד הזה...

     פזמון...