הם שניהם מהלכים.
האב יודע מה בקץ המסע
בנו רק מזמזם לו מנגינה אהובה
והם מהלכים.
הגיעו סוף סוף למקום המיועד
נושף חושש אך מאושר לקיים את דבר האל
מכין את בנו
ובנו עדיין מזמזם...
ואז שואל בתמיהה גדולה:
אבא, איה העולה?
ענה לו האב כשדמעות בעניו:
אתה בני אהובי יחידי אתה זה שתוקרב
מבט עצור נשימה בליעת רוק וקריאה דמומה לעזרה
והאב רק עצם כל הגיון וברגע נשברה השתיקה
ומלאך מושיע נחלץ לעזרה
וסימן לאב כי אין הוא ממשיך מכאן
והבן המכונע מכנס את רגשותיו
והאב משפיל מבט וקורא בקריאה גדולה לאלוקיו
אל תנסה אותי בשנית זרע בי את המעשה הנכון להחליט.
