אחרי שכולם נרדמו , אפילו הכוכבים התעייפו מלהתאהב בירח ולקחו מנוחה עד הלילה הבא , יללת החתול לא נשמעת יותר אחרי שכבר התרגלו חושיי לצליליה ,
דממה ארוכה ...
היי אבא !!... קול חלש שבר את השתיקה הבהיל אותי , הסתכלתי סביבי כדי לדעת מאיין נולד הקול הזה , לא מצאתי כלום ושוב חזרתי למחשבותיי , נערתי לידי ישנה פתאום היא מתהפכת ושוכבת לה בנחת על הגב ...
אבא ! , שוב הקול הזה והפעם יותר חזק , "זאת אני הבת שלך " , בהלה שלטה בי לרגע , התקרבתי לבטנה של נערתי כי חשבתי שהקול הזה בא משם ורק כדי להסיר ספק הנחתי את ראשי ועניתי "היי!?" ... היי אבא , זאת אני כרגע התעוררתי " ... אמת לא ידעתי מה לעשות ... שאלתי את הקול " את מדברת איתי באמת או שאני חולם??" , ענה לי הקול עוד פעם " כן אבא אני מדברת איתך " , צמרמורת עברה לי בכל הגוף קפצתי עמדתי ליד המיטה ושאלתי " איך את יכולה לדבר מתוך הרחם?????" ענה לי הקול " כרגע התעוררתי , והרגשתי אותך יושב לבד ואמא ישנה אז בא לי לדבר איתך רוצה ??"
עברה בי מחשבה שאולי אני הוזה או יותר מדיי עייף אבל בכל זאת אתן לעמצי את ההזדמנות להנות קצת מזה ולראות לאן זה יוביל , " כן בתי רוצה על מה רצית לדבר?"
הקול : מה מעיר אותך עד שעה כזאת ??
מחשבות גם החום לא נותן לי להירדם
הקול: על מה אתה חושב ??
עלייך , איך את נראית , איך תגדלי , על העתיד שלנו , על אמא
הקול: ואתה לא יכול לחכות עד שאצא ואז יהיו לך תשובות ?
כן אני יכול אבל זה ככה כשמצפים לתינוק או תינוקת מתחילים המחשבות והחישובים
הקול : איך העולם שלכם בחוץ ?
עולם גדול מאוד מאוד , יש בו הכל , המון אנשים , טובים ורעים , ואיך אצלך ?
הקול: גם עולם גדול כל היום סביבי יש רעשים אבל באיפה שאני נמצאת שקט
ומאיפה הרעשים??שאלתי
הקול: או מהבטן או מבחוץ
( מתוך סקרנות שאלתי) ספרי לי על עצמך , איך את נראית ? מה את עושה ?
הקול: אמת אבא אין לי הרבה מה לספר , כל יום אני גודלת , איבריי מתפתחים והמקום הזה מיום ליום נהיה צר יותר ויותר לפעמים בא לי להתמתח אז אני מרגישה כאילו נתתי לאמא בעיטה ( עם צחוק ילדותי שיוצא מהלב)
נכון בתי , עניתי, לא מאחרונה הרגשנו אותך , ומה זה עשית לנו שמח בלב שאת בועטת
הקול : נכון אבא , מתי תלך לישון ??
עוד מעט למה את שואלת?
הקול : כי אני הולכת לישון לנוח ורואה שאמי תתעורר עוד מעט
שתקתי ולא ידעתי מה לענות
הקול: כן אבא אני יודעת מתי אמא מתעוררת ומתי לא , אני בתוכה ומרגישה אותה ...
ומה תעשי בכל היום ???.... נעלם הקול לפתע ולא ענה לי יותר , התקרבתי לבטן ושאלתי את איתי ??? לא ענתה לי בתי , הרמתי קצת את העיניים וראיתי את נערתי מחייכת , קמתי במהרה ושאלתי אותה , למה מחייכת??
אמרה , עם מי אתה מדבר .??? בראשי אמרתי , להגיד לה שדיברתי עם בתי מהרחם תתחיל לצחוק עליי ,אמממממממ .. שאלתי אותך אם את איתי , צחקה ואמרה לי , זה בסדר ידעתי שדיברת אל הבת שלנו , גם אני אתמול הייתה לי שיחה איתה וכמעט כל יום , להגיד לכם את האמת לא ידעתי מה לעשות או מה לאמר , אמרתי לה מה שהיה עכשיו זה אמיתי ?? הזיזה לי את ראשה בחיוב וחיבקה אותי , בוא אהובי בוא תישן עכשיו ואחר כך נדבר על זה
שכבתי לידה ומרוב עייפות וחוסר אונים נעצמו עיניי וידעתי שאני הולך לישון והרבה הרבה אחרי "החוויה" הזאת , וברקע יללת החתול מהדהדת וציוץ הציפורים מצטרף לסימפוניה של לידת הבוקר החדש
דממה ארוכה ...
היי אבא !!... קול חלש שבר את השתיקה הבהיל אותי , הסתכלתי סביבי כדי לדעת מאיין נולד הקול הזה , לא מצאתי כלום ושוב חזרתי למחשבותיי , נערתי לידי ישנה פתאום היא מתהפכת ושוכבת לה בנחת על הגב ...
אבא ! , שוב הקול הזה והפעם יותר חזק , "זאת אני הבת שלך " , בהלה שלטה בי לרגע , התקרבתי לבטנה של נערתי כי חשבתי שהקול הזה בא משם ורק כדי להסיר ספק הנחתי את ראשי ועניתי "היי!?" ... היי אבא , זאת אני כרגע התעוררתי " ... אמת לא ידעתי מה לעשות ... שאלתי את הקול " את מדברת איתי באמת או שאני חולם??" , ענה לי הקול עוד פעם " כן אבא אני מדברת איתך " , צמרמורת עברה לי בכל הגוף קפצתי עמדתי ליד המיטה ושאלתי " איך את יכולה לדבר מתוך הרחם?????" ענה לי הקול " כרגע התעוררתי , והרגשתי אותך יושב לבד ואמא ישנה אז בא לי לדבר איתך רוצה ??"
עברה בי מחשבה שאולי אני הוזה או יותר מדיי עייף אבל בכל זאת אתן לעמצי את ההזדמנות להנות קצת מזה ולראות לאן זה יוביל , " כן בתי רוצה על מה רצית לדבר?"
הקול : מה מעיר אותך עד שעה כזאת ??
מחשבות גם החום לא נותן לי להירדם
הקול: על מה אתה חושב ??
עלייך , איך את נראית , איך תגדלי , על העתיד שלנו , על אמא
הקול: ואתה לא יכול לחכות עד שאצא ואז יהיו לך תשובות ?
כן אני יכול אבל זה ככה כשמצפים לתינוק או תינוקת מתחילים המחשבות והחישובים
הקול : איך העולם שלכם בחוץ ?
עולם גדול מאוד מאוד , יש בו הכל , המון אנשים , טובים ורעים , ואיך אצלך ?
הקול: גם עולם גדול כל היום סביבי יש רעשים אבל באיפה שאני נמצאת שקט
ומאיפה הרעשים??שאלתי
הקול: או מהבטן או מבחוץ
( מתוך סקרנות שאלתי) ספרי לי על עצמך , איך את נראית ? מה את עושה ?
הקול: אמת אבא אין לי הרבה מה לספר , כל יום אני גודלת , איבריי מתפתחים והמקום הזה מיום ליום נהיה צר יותר ויותר לפעמים בא לי להתמתח אז אני מרגישה כאילו נתתי לאמא בעיטה ( עם צחוק ילדותי שיוצא מהלב)
נכון בתי , עניתי, לא מאחרונה הרגשנו אותך , ומה זה עשית לנו שמח בלב שאת בועטת
הקול : נכון אבא , מתי תלך לישון ??
עוד מעט למה את שואלת?
הקול : כי אני הולכת לישון לנוח ורואה שאמי תתעורר עוד מעט
שתקתי ולא ידעתי מה לענות
הקול: כן אבא אני יודעת מתי אמא מתעוררת ומתי לא , אני בתוכה ומרגישה אותה ...
ומה תעשי בכל היום ???.... נעלם הקול לפתע ולא ענה לי יותר , התקרבתי לבטן ושאלתי את איתי ??? לא ענתה לי בתי , הרמתי קצת את העיניים וראיתי את נערתי מחייכת , קמתי במהרה ושאלתי אותה , למה מחייכת??
אמרה , עם מי אתה מדבר .??? בראשי אמרתי , להגיד לה שדיברתי עם בתי מהרחם תתחיל לצחוק עליי ,אמממממממ .. שאלתי אותך אם את איתי , צחקה ואמרה לי , זה בסדר ידעתי שדיברת אל הבת שלנו , גם אני אתמול הייתה לי שיחה איתה וכמעט כל יום , להגיד לכם את האמת לא ידעתי מה לעשות או מה לאמר , אמרתי לה מה שהיה עכשיו זה אמיתי ?? הזיזה לי את ראשה בחיוב וחיבקה אותי , בוא אהובי בוא תישן עכשיו ואחר כך נדבר על זה
שכבתי לידה ומרוב עייפות וחוסר אונים נעצמו עיניי וידעתי שאני הולך לישון והרבה הרבה אחרי "החוויה" הזאת , וברקע יללת החתול מהדהדת וציוץ הציפורים מצטרף לסימפוניה של לידת הבוקר החדש
