בס"ד אלול אלול, בעצם יותר נכון אלול (לא זכרתי איך עושים את הסימן הזה למעלה) התחיל בתקיעת שופר שניסרה את נפשי והותירה בי חלל ריק, כמדי שנה. אלול – בסוף החודש יש משפט שיקבע אי אלו לחיים ואי אלו חלילה... שם למעלה הספר ייפתח וכל הדברים הגדולים והקטנים ביותר שעשיתי אי שם, וכל המחשבות והרצונות שעלו וצצו אי שם במעמקי הלב ישובו משם ויעידו – אתה!!! יקוב הדין, הקטיגור יגיע ולא יפסיק לפתוח את הפה, הסניגור לעומתו יצטנע בפינתו, וגם כשינסה לומר איזה צפצוף או משהו, השטן בטוח יבלבל אותו. (נו מילא, גם את המצוות שעשיתי לא עשיתי מספיק בכוונה). ו ל כ ן - - - צריך להתחזק, להתפלל, להתפלץ, לקיים מצוות, לא לכעוס, לא לרגוז, להתעורר, להתבונן, להבין, להקשיב, להאזין, לקוות, לחכות לגאולה, לייחל למלכות ד', לפחד, לירוא, לחרוד, להצטמרר, ובעיקר... צריך לחזור בתשובה. לא, בעצם בעיקר צריך. צריך וצריך וצריך וצריך. אה שכחתי, עוד משהו. צריך. ואחרי כל זה, במוצאי יום הכפורים, כשאנו זכים וטהורים כשלג, כשנקדש הלבנה בשמחה ובגיל, סוף סוף תצא מליבנו אנחת הרווחה שלה כה חיכינו ארבעים יום, או, סוף סוף עברנו את זה - - - זהו אלול אחד, שהרבה אנשים מרגישים בו כך. יכול להיות גם אלול אחר. אלול אמיתי. כמדי שנה, או איזה פרק זמן אחר, אדם צריך לעשות חשבון לעצמו. לאיפה התקדמתי, לאן אני הולך, הלו מה נסגר איתך, מה אני עושה פה בכלל בעולם... לפעמים אנו שוכחים לעשות את החשבון וזורמים עם החיים בלי לחשוב קצת, אז אבא שלנו שם למעלה נותן לנו תזכורת קטנה ואומר לנו – בני, תזכרו שהחיים באו ממני ויש להם משמעות מסויימת, תזכרו שאתם בני... ולא עוד אלא שהוא יוצא לקראתנו ארבעים יום ומתחנן לפנינו ואומר לנו – תקשיבו לאבא, אני באמת יודע מה טוב לכם, רק טוב אני רוצה לתת לכם. בימים אלו באמת אפשר יותר להתקרב לד', להתקרב לעצמנו, להיות אמיתיים. אמיתיים עם עצמנו. נכון יש משפט אבל המשפט הוא רק תוצאה. תוצאה של אהבה של אבא אלינו שרוצה רק בטובתנו וגם המשפט עצמו הוא לטובתנו. האלול באמת יכול לההיפך לזמן הכי יפה בשנה. זמן של אמת, של אחריות ושל אהבה. אז קדימה בלי פחד ובלי מורא, רק בשמחה...      הכנסת-טקסט-בולט          הכנסת-טקסט-בולט