ילדים עמדו בתור, ואני עומד איתם השנים חלפו, עברו, אני מביט בתמונתם בה עומדים הם מחובקים, מחייכים עד כמה תמימים הם... עד כמה תמימים ילדים עומדים בתור, מחכים למוות שיגיע יעבור בין השורות ויחליט מי יישאר ומי יעזוב והנשמה תעלה לרקיע ימים חולפים, רצות שעות עובר צל שחור בין השורות ונשמות של ילדים עולות עולות ילדים עומדים בתור, והופכים כבר לגדולים אחד עוזב, אחד נשאר אם לא היום, הוא יעזוב מחר יפרוש כנפיים ובחיוך רגוע, יעזוב אל הלא ידוע שנים עוברות, חולפים ימים ילדים עומדים בתור ומחכים לצל שחור ולא לאור אני עומד באותו מקום שהם עמדו ודמעות זולגות על פני מביט בתמונה של ילדים מחייכים ופונה אליך אלוהים לאן נעלמה התקווה, לאן נעלמו החיים למה ילדים, מלאכים מחכים למוות למה חסרי אונים, תמימים נענשים לאן נעלמו הצדק ומידת הרחמים