הן יושבות מול הים
ומביטות בך
הן יושבות ויודעות
את אשר לקרות לך.
ידיי אדם נוגעות
חשות חיים טמונים
בתוך אבנים מצולקות
ופינות משופשפות,
מרצונו של אדם לדעת
את המחר.
אדמה רוחשת מסביבם
של עורבים שחורים
לשטות באל הם רוצים,
בגופם הם מגינים
על אותם אבנים.
ועת אשר יבוא,יבוא
כי בנו נטוע גורלנו
ואנו נעצור זמן
אשר יעמוד בשקט
ונפרח,ונברח,ונפרח.
כי זמן זה אנו,
ואנו זה זמן
