ועוד הפעם אזני מהודקת לקול אחד, זעתי נמהלת בו ועיניים מציצות בי מתוכו. אותה שיחה, שגרתית עייפה מנסה להבין מבעד לפלסטיק. ואיך שהחומר צורב את עורי כשקולות כואבים אוחזים בי מתוכו. ונכרך סביב ידיי וצווארי חוט הפלסטיק שלו