כחייה אל מול חייה
כנבל אל מול כינור
כמלחייה אל מול צמר גפן
וכמולי אל מול מראה.
הכל כשקוף,
כלא נראה,
חושבים שהמציאות היא רק מציאה
רוצים אותה תמיד שונה
אך, אנו רק בני אדם,
ונותר לנו לחכות לתחילת עונת הפריחה.
פנינה היא משוררת מזמן העבר והיא כותבת שירים מאוד מיוחדים כמו של כל המשוררים.....שאפשר להמציא בהם את הניתוח של השיר ואת כוונת המשורר מבלי שהמשורר (וכאן זו פנינה) יתכוון לכך.