עידו, בחור תל אביבי צעיר הולך לו בשעות אחר הצהריים ברחובות העיר הסואנת(שינקין).
הוא הולך ואומר שלום לעוברים ושבים, לבעלי החנויות, לבחורות יפות שעוברות על פניו.
הבחורות רואות שהוא צייד, שהוא לא בחור רציני, אבל בכל זאת הן נמשכות אליו. (הצילומים של עידו מהלך ברחובות יראו אתרים ומקומות מעניינים בת"א, כעיר תוססת ומעניינת).
אחרי הליכה של מספר דקות מגיע עידו למקום חפצו- ספריית ווידאו המנוהלת ע"י חבר טוב שלו.
שוקי, בחור בן גילו של עידו החליט לפני מספר חודשים להקים עסק חדש ומקורי, בר-בית קפה/ ספריית וידאו, כך הוא מארח חברים בזמן שהוא עובד. (יש אפשרות שיראו את עידו ושוקי שניהם הולכים בעיר- כל אחד בדרכו, כל אחד באזור שלו- זה יראה את ההבדלים בין האישיות שלהם)
כל פעם שעידו מגיע שוקי ישר מוזג לו את כוס אספרסו קצר- להעיר אותו, ולחדש לו את האנרגיה בגוף.
הם משוחחים על היום שעבר ועל מה חדש בעיר, צופים בטלוויזיה ותוך כדי עוזרים ללקוחות בייעוץ ובחירה של סרטים ללקוחות הספרייה.
סצינה 1
עידו: מה עניינים שוקי? אתה יודע את מי ראיתי עכשיו, עם פמליה שלמה מסתובבת ברחובות ת"א?!---את מלאני גריפית!!!(מראים את הפמליה בזמן ההליכה של עידו)
שוקי: כן, קראתי בעיתון שהיא הגיעה לארץ. יש איזה אירוע חשוב לפרס, אז באו כמה סלבריטיז.
עידו: מלאני זה לא סתם סלבריטי – היא בכמה רמות מעל- הייתי פעם חולם עליה.
שוקי: אולי. האמת היא שקיוויתי שתבוא, המקום מפוצץ ואני צריך עזרה עם הלקוחות.
עידו: אין בעיה, בשבילך (שם של סרט עם מלאני)
שוקי בינתיים מכין קפה ומגיש לעידו תוך כדי גיחוך.
שוקי: קח, תתעורר מהחלומות שלך (ומגיש לו אספרסו).
סצינה 2
עידו מסיים את הכוסית וישר ניגש לעזור לבחורה חמודה שנראית לו מהססת בבחירת סרט.
ע: תני לי לנחש, את נראית לי בחורה ממושב קטן בגליל התחתון, הגעת לא מזמן לעיר בשביל להרחיב את אופקיך, לחיות את חיים תוססים של בתי קפה, בארים ומסיבות לפני שתתמסדי לאיזה גבר או איזה מוסד אחר. אבל מהר מאוד החיים האלו נמאסו עלייך, העבודה באיזה משרד קטן התחילה לסגור עלייך, הבארים והמסיבות כבר הפכו לשגרה שנמאסה, הבחור שהכרת, בטח מהמשרד, שבר את ליבך .
נו, אני קרוב? להמשיך?
הבחורה שותקת
עידו: אני פשוט אמשיך. עכשיו את בתקופה של שפל מחכה שמשהו ירומם אותך, אז את מתחילה קצת לצאת, להסתובב בעיר, לנסות להכיר עוד אנשים, אבל שום דבר לא מחמם את ליבך.
אז החלטת לראות איזה סרט, משהו שיגרום לך לחשוב שיש "הפי אנד" לחיים האלה, קומדיה רומנטית קלילה, אולי מג ריאן?!
הסרט הזה למשל דיי חדש, אני חושב שהוא יעשה את העבודה.
הוא מוציא סרט מהמדף ומגיש לה אותו. היא, עדיין בהלם, ממשיכה לשתוק ופשוט עוזבת את המקום.
שוקי מזווית עינו ראה את המתרחש, ניגש לעידו וטופח על שכמו.
שוקי: אם תמשיך ככה אתה תבריח לך את כל הבנות ולי את כל הלקוחות, אולי תפסיק להשתעשע ותתחיל לעבוד, לך תעזור שם לאנשים הזקנים.
עידו: חבל, זה בדיוק הסרט שהיא חיפשה, הוא היה עושה לה את היום.
סצינה 3
עידו ניגש ועוזר לכמה אנשים ואחרי כמה דקות כל הספרייה ריקה מלקוחות, חוץ מהחברים הטובים שבינתיים הגיעו והתיישבו בספות. עידו מתיישב איתם ושוקי עדיין מחכה לסיום המשמרת , שיבוא מחליפו אבל הוא גם מצטרף לשיחה עם הח’ברה.
פירוט על הח’ברה: גיא, ברוק מבריק אבל דיי שטותניק, פטפטן. לומד מחשבים ודיי מצליח עם הבנות, למעשה הוא חיקוי קטן של עידו. הוא ועידו לא מכירים , גיא התלווה לאלכס-חברו.
אלכס, בחור חביב, "נס על חלב", זורם עם החברה. נועם, חנון, הסנגר של החבורה.
הסצנה מתחילה שהם למעשה כבר בעיצומה של השיחה.
עידו מתיישב לידם. אלכס קוטע את גיא בשיחתם.
אלכס: גיא-חכה רגע עם ההתחכמויות שלך, תכיר את עידו...
גיא: מה עיניינים?!
עידו: מה המצב?!
גיא : קצת קשה, אנחנו באמצע ויכוח והחברה פה לא מבינים אותי, אולי אתה תראה כמוני.
עידו: בקשר ל....
גיא: בקשר למה לא לקחת שכר על חברות??? מי החליט שזה לא עבודה. זה עבודה של 24 שעות ביממה.
בו נאמר שני בחורים, הם חברים טובים. אבל לאחרונה לאחד אין זמן לשני, לימודים, בחורות- מה זה משנה?! בכללי שניהם רוצים להישאר חברים טובים אבל אחד מהם משקיע בחברות יותר מהשני.
הוא יוזם את הפגישות ביניהם, מתקשר יותר, דואג יותר לחייו של שאחר ואף עוזר לו בלי שהשני יבקש- חבר יותר טוב. הרי, תסכים איתי שבחברות לא כל אחד מהצדדים משקיע אותו הדבר, זה תלוי באופי האדם ובקשר שלו לחבר.
נועם: ולכן גיא אומר שמגיע לו, סליחה, "למשקיע" יותר- הוא רוצה שזה שלא משקיע ישלם לו כסף על הטרחה שלו. הבחור מבזבז מזמנו ומשקיע בחברות סתם – הוא רוצה תגמול!!!
גיא: בדיוק! תחשבו על זה. אם למשל נוסעים לאילת או חו"ל ביחד אז השכר עולה כי זה שעות נוספות...
כולם צוחקים
שוקי: תמיד אתה חייב להתפלסף. תירגע נועם הוא לא רוצה שכר, אתה לא צריך לשלם לא כלום.
אני אשלם לו! ובשבילך, בגלל שאתה חבר שלי אני אפילו אוסיף "טיפ".
המושג חברות הוא מושג הדדי, אתה חבר שלי ואני חבר שלך, המילה באה מהמונח חברה , מכך שאתה בחברתי אתה חבר שלי. אם את לא מרוצה מהחברה, יש בית קפה מעבר לכביש, שמעתי שה"מוקה לטה" שם מעולה.
גיא: תמיד אתה חייב להרוס את השמחה, למה אתה כזה "כבד"?!
שוקי: אתה צודק, היה היום יום לחץ, ולא נשארו לי אנרגיות להתווכח בייחוד לא עם חברים שלי.
עידו: שב ...תנוח... שתה איתנו קפה.
אלכס: בואו נראה טלוויזיה יש חדשות.
הם ממשיכים בשיחה ומתחילים להביט על מסך הטלוויזיה הנמצא מולם, שם החל מבזק חדשות קצר, בין הידיעות מודיעים על כך שבין המפורסמים שהגיעו לארץ לחגיגת יום ההולדת של שמעון פרס, הגיעה גם כוכבת הקולנוע מלאני גריפית.
עידו: אתם יודעים מה ההבדל בין כל הסלבריטיז האלה אלינו? הם כבר עברו את נקודת השיא בחייהם. ואנחנו רק מחכים ומצפים לה.
גיא: זה עצוב, לדעת שבשבילם החיים דועכים. טוב, לפחות שיש להם את המסיבות האלה, להיראות בציבור ובתקשורת ולהחיות קצת את הניצוצות שדעכו.
עידו: בדיוק! להחיות את הניצוצות.
כל יום אני הולך ברחובות העיר. שאני הולך ברחוב אני רואה את אנשים עובדים, לומדים, מסתובבים סביב עצמם. כשבאותו זמן למעשה הם מחפשים מי הם, חושבים מה לעשות עם עצמם, חושבים מה אנשים אחרים חושבים, ובעיקר מה המהות לכל החיים האלה. אני אגיד לכם מה המהות.
הפסקה קטנה
עידו: המהות היא שאין מהות, אין שום מטרה.
החיים בנויים מהמון מקרים והתנסויות, כל יום אתה נתקל לפחות באלף מקרים כאלה, חלק גדול מהם לא משמעותי וסביר להניח שלמחרת אתה כבר תשכח מהם, אבל יש חלק מזערי של התנסויות שאתה תיקח איתך כל חייך, תנצור אותם במוח לכל חייך.
אלו הדברים שיבנו אותך וירימו אותך מעל שאר החברה.
אתה פשוט צריך להחליט מה אתה רוצה לזכור למשך כל חייך ועד לאן אתה מוכן ללכת להחיות את הניצוצות. כי המקרים האלה, אתה צריך שהם יהיו מיוחדים, לא שגרתיים, צריך בשבילם ביצים.
אלכס: עידו, על מה לעזאזל אתה מדבר?
עידו: עוד לא הבנתם, לא הייתי ברור?! אני מדבר על להחיות את הניצוצות. שלנו ושלהם. אני מדבר על מלאני גריפית! אני מדבר על לזיין את מלאני גריפית!!!
כולם לא מפסיק לצחוק
שוקי: עידו השתגעת?! לקחת משהו לפני שבאת לפה?! מה השטויות האלה על מלאני גריפית?
עידו: שוקי שמור ראש פתוח. אני יודע שזה נשמע לכם קצת משוגע, אבל מרעיונות מטורפים כאלה צומחים דברים גדולים.למה לא לצאת להרפתקה קטנה. או לפחות לנסות.
שוקי מגלגל עיניים ומחייך
עידו: טוב, תקשיבו לי ברצינות לדקה אחת.
אני יכול ללכת לבד, אבל יש לי לפחות שלוש סיבות שכדאי ששוקי יבוא איתי . אחד, אני רוצה לחוות את החוויה הזאת עם חבר טוב . שנית, אם אני אלך לבד ויצא מזה משהו אף אחד לא יאמין לי-אל תשכח שמדובר בכוכבת בין לאומית. שלוש, עדיף שני ציפורים על העץ מאשר אחד בכף היד, ומלאני היא בחורה של שני ציפורים. ואחרון חביב, שוקי, אתה צריך להשתחרר, רק לפני 10 דקות ראית כמה אתה כבד שגיא דיבר.
עכשיו אני מבקש ממך, כמה שאתה חושב שהרעיון הזה מגוחך, תעשה את זה בשבילי. סמוך עליי.
או שיצא מזה משהו או שלא, זה הכי פשוט בעולם. אתה לא רוצה ניצוצות בחיים?!
גיא: אם הוא לא בא, אני איתך, אני מת עליה בסרט "מדורת ההבלים"
אלכס: לך שוקי, כל עוד אתה צעיר.
הפסקה קטנה.... כולם מחכים ששוקי ידבר
שוקי: להחיות את הניצוצות, אה!!! ואיך אתה חושב להגיע אליה?
עידו: תותח, זה אומר שאתה מסכים?
שוקי: תרגיע, לאט לאט. בוא נראה מה התוכנית ומשם נמשיך.
עידו: יש לאלכס חברים שעובדים בתור מאבטחים במלונות, הם בטוח ידעו איפה היא.
נגיע למלון שלה, נצלצל אליה לחדר. אציג אותנו בתור שני מעריצים, שראינו את כל הסרטים שלה, ושאנחנו רוצים להנעים את שהותה בארץ. היא כבר תבין את המסר. אם היא תרצה היא תעלה אותנו ואם לא אז אני אקח אותך לבירה.
אלכס: נראה לי...שיחת טלפון אחת!
שוקי: למה אתה כזה בטוח שהיא תגיד כן ותיתן לנו לעלות לחדרה?
גיא: היא כבר לא כזאת פצצה כמו שהייתה פעם.
נועם: שתוק! זה לא עוזר
עידו: בטח הגברים שמסביבה רוצים את כספה ולא את גופה ואם כן הם לא צעירים כמונו. למאהבים ישראלים יש שם כמו של מאהב לטיני, ולטיני היא אוהבת (בנדרס).
חוץ מזה היא בחופשה, יותר נינוחה, מחפשת הרפתקה כי משעמם לה, אין מה או מי שיבדר אותה חוץ מהארוחה של פרס, אנחנו נראה לה-""good time.
שוקי: אתה משוגע ואני מפגר שאני בא איתך, קדימה, בוא אני אנהג.
עידו בצעקה שמחה של ניצחון, החברה מחבקים את שוקי. כולם יוצאים לכיוון באוטו. (יש אופציה לוויכוח איזה אוטו לוקחים וכו’)
סצינה 4 -הנסיעה במכונית-
שניהם נכנסים למכונית של שוקי. שתיקה ממושכת.
עידו: מה זה השקט הזה, אתה לא מהסס?!
שוקי: אני סתם חושב לעצמי שזה אירוני שבחור כמוני שלא ניגש ומתחיל עם בנות הולך עכשיו להתחיל עם כוכבת קולנוע בינלאומית, זה לא מתאים לי.
עידו: הבעיה לא אצלך. הבעיה היא אצלנו הגברים , למעשה אנחנו המין החלש.
שוקי: (מחייך לעצמו) ואיך הגעת למסקנה הזאת?
עידו: תקשיב, מה אתה חושב מניע את העולם?! כסף? אהבה?
שוקי: אההההההההה.....
עידו: זאת שאלה רטורית, זה סקס, סקס מניע את העולם. הבעיה היא שלגבר סקס זה צורך שהוא צריך וחושב עליו במשך כל היום. אנחנו מנסים כל יום ליצור מצב שהוא יקרה, בעוד שהנשים אדישות לסקס יחסית אלינו.
תחשוב אם היינו משנים את המצב, כמו בסרט הזה על הגבר שמתנזר מסקס. זה ישגע את הנשים, הן יאבדו את כל הכוח שיש להן עלינו.
הפסקה של כמה שניות
עידו: האמת היא שאנחנו הגברים דופקים את עצמנו.
נגיד אתה הולך לפאב, אתה מתחיל לסרוק את כל הבחורות, עושה להן עיניים בתקווה שמישהי תחזיר לך מבט בחזרה. תוך כדי כך, כל הבנות בפאב רואות כמה אתה מחפש ויודעות שהן לא צריכות לנקוף אצבע בשביל למשוך אותך אליהן, כי אם אתה מחפש אתה בטח תגיע אליהן מתישהו. הנזק הנוסף שעשית הוא העלאת הביטחון העצמי באותו ערב לבנות שהסתכלת עליהן.
הן אומרות לעצמן, אם הוא מסתכל אז סימן שאני נראית טוב היום, ועכשיו שייגשו אליה היא תהיה עם האף למעלה, ולנו זה יהיה יותר קשה.
למעשה אתה שרפת את החברים שלך. אם אתה עשית לבחורה עיניים זה אומר שאני לא יכול לגשת אליה, אתה סימנת אותה והשתמשת בזכות "הפרי מנוקטה".
שוקי: הפרי מה...
עידו: הפרי מנוקטה, בחיית שוקי אתה איש של סרטים. מל גיבסון בלב אמיץ. זה אומר שיש לך את הזכות הראשונה עליה כי אתה ראית אותה קודם.
בכל מקרה מה שאני אומר זה שאם אתה יודע שאתה לא הולך להתחיל עם הבחורה-אל תסתכל עליה, זה רק יעשה נזק לשאר הגברים.
שוקי מפנים את הדברים.
עידו: תחשוב מה היה קורה אם כל הגברים היו עושים הסכם לא להתחיל עם בנות, לא ליזום סקס, לשחק אותה קשים להשגה, כמו שהן עושות.
אבל זה היה צריך להיות ככה לתקופה ממושכת נאמר, חודש או יותר. זה אומר בלי מבטים, בלי פלרטוטים, לשגע להן את השכל.
אתה יוצא לעיר, לפאב ואתה רואה חבורות של בנים ובנות.
(להראות קטע קטן של הפרדת המינים הזאת, רצוי בפאב).
אנחנו לא נצליח. תוך שבוע אנחנו נישבר! זה למה אנחנו המין החלש.
כמו שאמרה האימא מ"החתונה היוונית שלי" : "הגברים זה הראש אבל הנשים זה הצוואר, הן קובעות לאן אנחנו מסתכלים והולכים".
האישה צריכה להיות הכתר ולא הצוואר!!!
סצינה 5
מגיעים למלון. נכנסים פנימה. רואים את עידו ניגש לאחד העובדים מדבר איתו קצת, לוחץ לו את היד וקורא לשוקי. ביחד הם הולכים לעמדת הטלפונים ומתקשרים לחדר 1034.
עידו: היא בחדר 1034. הוא אמר לי שהיא שם מהצהריים. טוב, אני מתקשר.
בינתיים שוקי לוקח כמה מטרים מרחק לא שומע את השיחה ומצחקק לעצמו כאילו אין סיכוי שהם יעלו למעלה, שהמציאות תכה בעידו והוא יבין כמה היה לא רציונאלי והגיוני.
עידו מסיים את השיחה וניגש לשוקי, כפוף, מאוכזב. שוקי רואה אותו ככה ומגחך גיחוך ניצחון.
עידו: תמחק את החיוך הזה של "אמרתי לך" היא מחכה לנו למעלה!!!
שוקי לא מבין, שותק ומשתרך אחריי עידו, מובס.
הם עולים במעלית, מסתכלים מבט חודר אחד על השני, משדרים אחד לשני התרגשות, יודעים כי זאת עומדת להיות חוויה בלתי נשכחת. לא מדברים מילה. מסתדרים מול המראה, מסדרים חולצה, שיער, בודקים ריח פה, זהו! הם מוכנים לפגישה הגורלית. הם יוצאים מהמעלית, עידו עוצר את שניהם.
עידו: שוקי- אני שמח שאתה פה איתי.....
הם מתחבקים.
שוקי: בוא.
עידו דופק בדלת, הם מחכים כמה שניות ואז הדלת נפתחת. הם מסתכלים פעם אחרונה אחד על השני מבט חטוף ונכנסים פנימה.
לא מראים את מה שקורה שתוך החדר!!!
סצינה 6
הם יורדים במעלית בחזרה, יוצאים באלגנטיות מהמלון, השומר פותח להם את הדלת.
הם הולכים לאט לאט לכיוון המכונית. שוקי נעצר ועומד. עידו ממשיך עוד קצת ללכת עד שמבחין ששוקי לא לצידו, ואז הוא חוזר אליו.
שוקי: עידו, אתה צדקת. צדקת לאורך כל הדרך. (שתיקה קצרה) מה היה שם למעלה אני אנצור כל חיי.
זה שינה אותי, מעכשיו אני מחייה את הניצוצות, אקח סיכונים, אפסיק לשקול ולחשוש מכלום.
הפסקה-------
כלום!!! עידו, זה מה שהיה עכשיו-כלום. אני רוצה לשמור את זה בינך וביני.
עידו: מה פתאום שוקי. זה סיפור שיעשה אותנו מפורסמים. אלוהים - לאנשים מסוימים.
שוקי: זה הרבה יותר מסתם עוד סיפור לחבר’ה, לי זה הייתה חוויה אחרת, חוויה שצריך להעמיק ולא להוציא, חוויה שבונה וגורמת לי להשתנות. היא תהייה לי יותר אמיתית, יותר טהורה אם היא תישאר רק איתי. איתי ואיתך.
עידו: (בציניות) בטח, בטח.
סצינה 7
הם נכנסים לאוטו ונוסעים לכיוון הדירה, פותחים את הדלת, כל החברה בפנים, קופצים עליהם ברגע שהם נכנסים.
גיא: שיחקתם אותה!!! כמה זמן. ספרו, ספרו.
אלכס: נו, איך היה שוקי? מה שלום מלאני?
שוקי: האמת היא...
עידו: האמת היא שלא פגשנו אותה, היא לא הייתה בחדר. הלכנו לאכול חומוס ובאנו לפה.
שוקי מחייך לעידו ומצד שני משחק לחברה את האכזבה שלו. כולם מנחמים אותם.
אח"כ אלכס ניגש לעידו ואומר בסרקזם
אלכס: לקח לכם המון זמן לאכול חומוס- חיכינו לכם
עידו: השירות היה איטי
אלכס: ברור, הדרך מהחומוסייה לחדר 1034 ארוכה.
שוט אחרון של עידו, אלכס, שוקי וגיא מחייכים. מבט אופטימי בעיניים.
