[ליצירה]
אני זוכרת אותך שוכבת שם, נושמת בשתיקה...
אני זוכרת אותך שוכבת שם
ושותקת, שותקת בשלווה וצרחה,
שותקת ברוגע וכאב בלתי נסבל,
שותקת...ועולה מעלה מעלה
ואנו..צונחים לנו מטה מטה.
אני זוכרת את אחותך מגיעה, ולפתע ממלמלת 2 מילים וחוזרת עד אינסוף.לא!לא רוצה!לא רוצה!לא רוצה!לא רוצה!
גם אני לא רוצה
[ליצירה]
תמונתך מול עיניי
כל יום
כל ליל
ולפתע, צופה אני שוב בך וכמו רואה דבר חדש
שעד כה לא נתתי לעצמי לראות,
כצליל מנגינה יוצא מהתמונה
כשקצות אצבעותיך על מיטרי הגיטרה
מלאות שלווה ונחת פניך,
רואה אני את הרכות שבידייך, שבשפתייך,
מרגישה אני את החום והאור הקורן מגופך
ופתאום, עובר בגופי קור עז וצמרמורת ישנה
כך בשניה דקה,
שפתייך מכחילות והדממה פושטת,
...
ורק התמונה והזיכרון עים החיוך מלא החיים בי נצרבים
ולא עוזבים.
[ליצירה]
אי אפשר להסביר, זה לא מסתדר
ואתה גם לא רוצה שיסתדר...
מציאות שלימה
בפשטות נוראית נעלמה, נחרדה!
אתה רוצה לומר משהו, לעשות משהו,
אבל אתה לא יכול,
העוצמה האיומה הזו והחוסר אונים לא נותנים לך
ואולי גם לא מרשים לך!
כולך שבוי בקסם, שבוי בגעגוע, בכאב, בחוסר הבנה, בחוסר תפיסה, אתה אובד עיצות..
"יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי..."