[ליצירה]
סיפור כואב. כואב ועצוב. את יודעת. עצוב אמיתי. עצוב מהלב. כתבת את זה בצורה הכי חודרת הכי אמיתית. לפעמים אני טיפונת טיפונת ממש קצת מרגיש את אותו הדבר.. אני חושב שיצר הרע הוא קצת כמו האיש הרשע הזה. הלוואי שצבעים זה פריחה. של שמחה. של אור. של תמימות יחזרו לילדה. אני מאמין שאת הצבעים אפשר להרוס לצבוע מעליהם בשחור. אך אני מאמין שבתוך הלב גם אם הוא מרוסק לחתיחות יש את המקור. מכחול וצבעים. שאף פעם לא באמת נעלמים. והלוואי שהיא תמצא. תודה
שמעיהשחף