[ליצירה]
ילד,
היצירה מקסימה ואנושית.
האם גם אנחנו בעצם אמורים להקריב את היקר לנו מכל למען היעוד שלנו? אם התכלית של פרידה הוא "ללכת כצאן לטבח" והיא צריכה לעשות זאת בקור רוח מתוך אמונה שזהו היעוד שלה, אז מה הוא יעודנו ואיך אנו צריכים לקבל את הגזירות הבאות עלינו משמיים?
"... ויאמר יעקב אולי זהו גורלו כעת ללכת על גחון, ללחך עפר..." (הרב באדר היקר)
לנו, כרוח ממללא אסור לקבל שום מצב שיפלותי כמציאות, עלינו להיות לוחמים במציאות ובריאליזם.
לגבי פרידה, מי יתן והיא תגיע לבית המקדש ותזכה לעלות עולה תמימה...
"ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה וכקרבן אקריב לו את נפשי היחידה".