שרגא נח

כמי שדעתו צלולה, כשלבסוף יצא ממנה שוב לא ידע איך לא יצא מדעתו מזמן כשהתחיל לתמוה אם דעתו צלולה. שכן האם אפשר לומר בהיגיון על מי שדעתו אינה צלולה שהוא תמה אם דעתו הייתה צלולה (ס.ב)

קבלואותי במחיאות כפיים סוערות!!!

קישורים שאקח עימי
עולים מעלה