[ליצירה]
כמה בעיות. קודם כל, טכנית: גוף ראשון יחיד, מקבל *תמיד* א' בראש מילה. לא י'! קראתי בענין עד הנקודה הזאת, אבל הדבר הזה פשוט הורס.
שורש י.כ.ל: א י ן דבר כזה יכל. הוא היה יכול, זה כן.
דבר נוסף: משפטים ארוכים כאורך הגלות... בחצי מהמקומות שבחרת לשים בהם פסיקים היה אפשר לשים נקודה. נורא קשה לקרוא כשכל משפט נמשך פסקה שלמה.
" הוא היה בסערת רגשות, הוא היה מבולבל וכועס" - האכלה בכפית. לא לכתוב, להראות! "הוא היה מבולבל וכועס" -לא גורם *לי* להרגיש שום דבר. זה פשוט לא עובר.
ובקשר לעלילה - ברור בהחלט מה רצית לומר.עדיין יש חור - חסר מה בדיוק הוא עשה. קשה להבין את רגשות האשמה והתסכול שלו אם לקורא אין מושג מה קורה בעצם.
סך הכל לא רע. בהצלחה בהמשך...
[ליצירה]
אכן סיפור עצוב אך לא אני כתבתי אותו...
נורא התרגשתי לקרוא אותו והחלטתי לשים אותו באתר...
האראגאר ח"ה...
לא שמתי לב לזה, פשוט עשיתי 'העתק', 'הדבק' כדי שגולשי האתר יוכלו להנות מסיפור שאני אישית נורא נהניתי ממנו.
אני חושבת שתוכל\י יותר להנות מהסיפור אם תתרכזי בסיפור עצמו ולא בטעויות הכתיב...
תהנו :)
[ליצירה]
הכל צפוי,
אך רשות נתונה
להביט נכוחה
להפריח אנחה
ואנחה כבר אמרו,
חז"ל בזמנם
ששוברת היא אז
גופו של אדם
אך-
אם למנהרת הזמן
תשוב בשנית
תגשש ותבחן
ברצינות תהומית -
תמצא גם חיים
מלאים באורה
שכוסתה זה מכבר
במרה השחורה
הלא ידעת,
ידידי הצעיר
כי הכל תלוי
במבט המאיר?
כפנס יחשב
מבטו של אדם
אם ירצה
ימצא כפור,
ואם ישכיל ימצא -
אור!
[וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור,
לעיתים האור חבוי בעכור,
להתפלל מומלץ,
וגם לשוחח -
עם הקב"ה
או סתם עם אורח...]
בהצלחה!
[ליצירה]
אכן סיפור עצוב אך לא אני כתבתי אותו...
נורא התרגשתי לקרוא אותו והחלטתי לשים אותו באתר...
האראגאר ח"ה...
לא שמתי לב לזה, פשוט עשיתי 'העתק', 'הדבק' כדי שגולשי האתר יוכלו להנות מסיפור שאני אישית נורא נהניתי ממנו.
אני חושבת שתוכל\י יותר להנות מהסיפור אם תתרכזי בסיפור עצמו ולא בטעויות הכתיב...
תהנו :)