שרציתי לומר,
אז ליבי שתק
בעוז, כבועט בי,
ועכשיו שאין עוד איש,
ורק נשמתי כאן,
מנסה לחדש
את שאין לו סוף.
מנסה להתחיל את הבלתי נמנע,
נענקת תחת עול קל מהאויר וכבד מהמוסר.
שיוצר מערבולת בלתי אפשרית שמושכת
אותי לאין סוף מחשבות על סוף אחד שלי.
ואולי טעיתי ואין זה נחשב,או שרציתי יותר משיכולתי לרצות לקבל.
תגובות