השארתי לי צלקת מהרגע המכוער הזה
כ"כ שונאת את עצמי
הייתי חייבת לפשל
להיות במקום הכי שפל
להראות לכולם "אני" אמיתי
לספוג כול מבט נוקב,מבזה.
חתרתי עם מסרגה ביד,
כ"כ מאושרת
משוחררת
מפורקת.
ציירתי שם ספסל
בלי רווחים,
בלי רחמים.
המבט, הוא זה שהמשיך לחפור
דאג לא להשאיר מקום נקי מחור
הוא שאב אותי אל חור שחור
אין לאן לברוח, אין מקום מסתור.
פישלתי בגדול
אכזבתי את עצמי
נפלתי אל תוך בור
שחפרתי בידי.
אל תתקרב
אני מסוכנת
אני נוטפת דם
כמו מפלים
מארץ אחרת
כ"כ לא שייכת.
תגובות