נכנסים עלים דרך החלון
צוללים אל הרצפה הקרה
זולג הגשם על המיטה
כמו שני אסירים בכלא
הסיגריה משאירה ענן עשן
לו יכולנו לאהוב עכשיו
ואחר כך להוריד את המסכות
מעל גופנו
את תלטפי את הזיפים שעל פניי
אני אחזיק בידייך
בחוץ, קולות של מהומה
אם היינו יוצאים החוצה
הכול היה נוגע בנו
ואז נופל
כול האיפור, כול תחושת הכאב
ובפנים
העלים משאירים סימן על הרצפה
ואנחנו סופגים את הגשם
שני אנשים מותשים
בתוך חדר אחד
מבקשים עוד בוקר להתעורר
עוד זמן להישאר
עד הסיבוב הבא
את מלטפת את שערי
ואני צורח
את לא תשמעי
בחוץ, קולות של מהומה
המבט המסכן, התחושה של התבוסה
איפה הזיכרון, שיכול להציל אותנו מכול זה
איפה הכאב
שנחפור בו
עד שהכול ידמם
אולי הגשם, ינקה את הסימנים
האצבעות הדביקות, הגוף הרועד
תגידי לי את
כמה מזה באמת משנה
נכנסים העלים
אל תוך החדר
מטפטף הגשם אל הסדינים
בלילה שנעשה אהבה
זה יהיה מרחוק, דרך כול הכתמים
אנחנו לא נצליח לנצח את השדים
בחוץ יש מהומה
בפנים הכול שבור לרסיסים
אהבנו בפשטות
עד שגילינו את הקיצורים
ואז הכול התמוטט
צוחק בקול, מדבר בלחש
ואת מביטה בי, לא יודעת
אם המחר יישאר, אם היום עוד יברח לך
מלטף את פנייך
ואת מעבירה יד על זיפי הזקן
עוד מעט תהיה לנו שלולית משלנו
עם גינה קטנה
תגובות