סונוורתי...

מחשיפת נפשך לפניי

מטוהר הפנים השקוף,

מעוצמת האור הבוקעת...מתוכך,

סונוורתי...

מהעוצמה השקטה בעומקים,

ממרחבי פנימיותך העצומים

שרובם כלל אינם מוכרים לך,

מהיעדר הקליפה על נפשך.

ודעי זאת

משאבי פנימיותך בלתי נדלים הם

וגודל מרחבייך עוד יתבהר לעינייך בעתיד,

אף שלעיתים נדמה לך

שקרובה את לנקודת הקריסה

אשלייה היא...

כוחך ומשאבייך ענקיים

הטוב שבך תמיד ינחה לאור הנכון,

רק השלמה הינך חייבת,

להניח עליה ראשך לרגע,

לליטוף, נשיקה רכה ושקט

אשר ימלאו אותך בכל פעם מחדש,

דעי את עומקייך

כי הם ינחוך כעמוד אש

ודעי כי לפנייך

כל אשר תחשבי לבקש...

ד. בר