פוסע על אותן מדרכות

מול אותם בתים

נוגע בעצים המתקלפים

עד המגע האחרון

עד הכתם שנשאר

27 שנה

אני נוסע באותם דרכים

מציץ אל חלונות המכוניות

בוהה בחלונות הראווה

ואותך מחפש

בכול תקתוק של שעון

לאן אלך?

הזמן נמשך

ואני מביט על קו ההתחלה

לא יודע אם להתחיל לרוץ

אולי הייתי צריך להתחיל קודם

מול אותם בניינים

מול מבטי האנשים

עצובים או שמחים

לא הצלחתי להבין

להכיר את הסודות

ואת תמיד, בכול מקום

אותך מחפש

כמו קסם שנשכח

לא ידעתי לפתור

הקשבתי לעצמי

עד שהכול חזר על עצמו

27 שנה

פוסע על אותן מדרכות

שהגשם לא מפסיק לשנייה

נכנס לחדרי מדרגות

עולה ויורד

מחפש אותך בכול פינה

עד הרגע האחרון

עד השתיקה

אין בסוף הצלחות או כישלונות

רק זמן שנמשך

ואני סופר את הרגעים

מחכה שהכול ייגמר

קם כול בוקר עם אותה תחושה

והשיר לא מפסיק להתנגן

מול אותה מראה

מול חלון פתוח

27 שנה

מחפש אותך

כמו היית שם פעם

אולי אני זה שטעיתי

אולי אני שזה שלא הבנתי את הכללים

לפתור את הזמן האבוד

בסוף אני אצליח להבין

27 שנה

ואת תמיד תהיי שם

באחת הפינות

האם אגיע אלייך בזמן?