א. הלם של צורניות רהבתנית ורהבתנות צורנית
ורהב שוטף וגועש את כפרי הלב בגל אימתני ועוצר נשימה.
וחמה קורנת וצובעת בארגמן וזהב את
ההיכל. מלא עד גדותיו וגולש מן השפה.
ומן העין,
הוא מבליח אך לרגע
ושוקע בסחף אל תוך אינסוף כאוטי,
מלווה בשברי עצים, משפחות, זיכרונות, אדם.
עודנו לא נבקע.
עמוק וערפילי.
מוצק ואטום.
אבל הסדק כבר נוצר.
והזמן יגלה את עומקם,
ותבירי ליבא.
ב. ולאחר שכלו כל הקיצין מנשרים
והפכו שחומים, ריחם מעורר תיאבון.
ויתרפקו עליהם משל היו ללעג ולשנינה
כמו מתגאים בכאבם ומברכים עליו
המוציא אדם מן הארץ
ודעתי נטרפת עלי.
דומה שדודי הקדים לאסוף אותנו
לחיים, בסרט
שונה.
אמיתי ועצוב.
וכעת נפרצו הסכרים
ורסס המים עודנו מרחף בהדרו בשדה.
ואנו ריקים.
ג. להתחדש, להישבר, לאחות,
להיפתח, להתרגש, לבכות,
להיות מסוגל להכיל ולעכל,
ולהותיר עוד מקום.
נסתר מעין.
מושפע ואיננו מושפע
ומחובר. ושורשיו עמוקים.
(רמזים: צונאמי, גוש קטיף, סליחות לימים נוראים, חודש אלול, הרב קוק)
תגובות