בס"ד

רבי נחמן מברסלב זצ"ל כותב, שטוב לומר בכל יום "רבונו של עולם, היום אני מתחיל להתדבק בך", כי ההתחלה של הדבר היא חצי מהדבר עצמו.

לאנשים כערכנו קשה באמצע היום להתחיל לצעוד מחדש, אבל "חדשים לבקרים" אנחנו תמיד מרגישים את אותו חסד המתחדש, הנותן בנו הרהורי תשובה, אולי היום נשוב לדרך הטוב באמת. מי יתן שנזכה לחדש כנשר נעורינו.

רבון העולמים, ידעתי גם ידעתי כי כפי מעשי אשר הרעותי ודכי אשר קלקלתי ועוותי, בערב אמרתי מי יתן בוקר, ומי יודע מבלעדיך אם זכאי אני לחיים, אחר שנתת לי מאוצר מתנת חינם חיים אותם ניצלנו להפך הגמור מהתכלית אותה יעדת לנו, בעוונותינו כי רבו. בכה נבכה בלילה, ודמעתנו על לחיינו תמיד, היאך שוב לא עמדנו בהבטחתנו להתחיל לצעוד בדרך הישר והטוב. ולא עוד, אלא שקלקלנו ותעינו אף יותר. הן על כל זאת דאבה נפשנו.
אמנם גם התנוצצה בלבי תקוה ואהי כמתגעגע, מי יתן בוקר, מתי כבר נזכה לבוקרו של יום אשר יאיר לנו מתוקף חשכת הלילה, שלח אורך ואמתך המה ינחוני, יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך, אל המשכן שבלבנו אותו נייחד רק לך.

רבונו של עולם! זה היום תחלת מעשינו, ביום זה נתחיל מחדש בעבודתך, נדע ונאמין שבאמת, "בני אתה, אני היום ילדתיך", ותעזרנו לשכוח מכל אשר עשינו עד-עתה, עד אשר נזכה לתקומה נצחית כי ידעתי, שאם ראוי אני עדין לחסדך, סימן שבידינו להביא לגילוי רצונך, אם רק נרצה בכך באמת.

אך הנה אל אחר בקרבנו אומר, את מי אתה משקר אם לא את עצמך, כלום לא שנית ושלשת עד אין ספור הבטחה זו,

וראה עצמך היכן שאתה אחר שרק הלכת הפך הבטחתך.

כלום גדול כוחך ביום זה מבעבר?

האם תשתדל בכח לשכוח שתיפול בעוד רגע?

 חדל מדיבורך זה, כי הקב"ה שונא דובר שקר. והנה רק בגלל מחשבות אלו הגענו לאן שהגענו, בעוונותינו, ומי יכול לשער את עצם רוממות עמידתנו אם רק היינו מאמינים באמונה שלמה שנולדנו ליום חדש מממש, כי אתה הוא המחדש בטובו המחדש בטובו מעשה בראשית בכל יום ויום, ובכל רגע ורגע. והנה מחשבה ארורה זו גזלה מאתנו את חיינו עד היום, זמן היקר מפז אותו לעולם לא נוכל להשיב, הלך ולא ישוב עוד לנצח. ובעמדנו לפניך בתפלה זו, עוררנו בנפשנו לכך שכעת ממש ניצבים אנו בבחירה, החיים והטוב מצד אחד, והמוות והרע מצד שני. כי אם נמשיך במחשבה זו, יודעים אנו ולא נרמה את עצמנו, כי אנחנו סוללים את הדרך לשאול תחתיות, ואחריתנו תהיה מרה. אך אם רק נתגבר על מחשבה זו באמונה תמימה וחזקה, שחסדך הניתן לנו היום מחדש ממש כמו שכתוב, המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, וגם לנו האפשרות להגיע אל קצה גבול המעלה אליה קרוץ מחומר יכול להגיע, לעלות מדרגא אל דרגא ולאור באור החיים הנצחיים. באנו לפניך, אבינו שבשמים, רחום וחנון, להתחנן על חיינו, שלא תעזוב נפשי ולא תתן חסידך לראות שחת. תודיעני אורח חיים, שובע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח. אבי, הבט עלי משמים וראה, מתי כבר אהיה חופשי, מתי יבוא היום בו אפרוס כנפי מעלה ואעופה אליך. יהי רצון מלפניך, שעל זה היום נאמר "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", ביום זה תעורר רחמיך עלי ונגילה ונשמחה בישועתך. רבונו של עולם, הזמן קצר והמלאכה מרובה. יהי רצון מלפניך שמרגע זה ממש ואילך נזכה להתדבק בך תמיד. על כל זאת בקשנו מלפניך, אל תעזבנו עוד, ואל תרחק מאתנו כלל, היה נא קרוב לשועתנו ויהי נא חסדך לנחמנו, שנזכה לקים באמת מקרא שכתוב: כי הוא אלוהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו, היום אם בקלו תשמעו.
רבונו של עולם, היום אני מתחיל להתדבק בך.