בס"ד
ותוהו שבי גָבָר,
ויהי כמצליף -
אחת
ואחת
מפקפק,
מוליך, מביא מעלה ומוריד,
מטיל בי מום. ואדום, ואהי כמחריש... ופתע פרץ בי, תיקון,ממלא חללי, מאיר בי, מחצדי בי חקלא,
ואקרא אליו, ואומר: הן! ערש"ק בשלח, יד שבט, התשס"ד
תגובות