בס"ד ותוהו שבי גָבָר, ויהי כמצליף - אחת ואחת מפקפק,

מוליך, מביא מעלה ומוריד,

מטיל בי מום. ואדום, ואהי כמחריש... ופתע פרץ בי, תיקון,

ממלא חללי, מאיר בי, מחצדי בי חקלא,

ואקרא אליו, ואומר: הן! ערש"ק בשלח, יד שבט, התשס"ד