מרחפת בין אבנים מסותתות וחלונות העץ, סוגרים מברזל חלוד. צחוק מתגלגל במורד הרחוב, צונח על כותרות עמודים. תפילה חרישית נושבת הרוח, צלולה כיין. רשרוש מעות, כותל אבנים ולב מתפלל שלא יגמר, לעולם.