חלמתי בהקיץ
כשהייתי נער
שאני עף, אני חופשי
אני אהוב
מאושר.
עדיין לילה והחלום מסתלק.
אני מנסה להתפלש בו היטב
כך שגם אחרי שאתעורר
לא ארגיש מיותר.
השנים עוברות אל מולו
אך החלום נותר בשלו
מנצנץ, כמו אומר:
בחיים לא אהיה שלך.
אני רץ, אני רודף,
מנופף ורושף
דועך והולך
החלום צדק וטעה;
כשאני מיישר אליו מבט
מהשורה הראשונה
"היי, חבר", אני מבשר,
"מעולם לא רציתי אותך!"
