תחת מעטה החשיכה, עפעפיים נפקחים לאט, בכבדות. עיניים שחורות מיישרות אישונים, חדירה. אצבעות כבדות מלופפות בעשן, קטיפה שחורה, שן לבנה נושכת שפה, מוסיקה בוקעת מבעד לחריצי הזכרונות. כאילו לבד, מורמת מהריצפה אבל לא עפה, גולשת על כנפי השייכות למקום אחר, אנשים אחרים, אני אחרת.