ספינה של עצבות עגנה בחופי

רעד עבר והשתלט על כל גופי

 החומות הרוסות ונשארתי לבדי

גשר הורד ובהמונם הם שטפו

 ללא רחם את אוצרותי הם בזזו

חרבי שלופה עומד בשארית כוחי

 מט לנפול והם כבר הקיזו את דמי

 עיניי אט אט נעצמות וחירחור מגרוני

 פוקח בפעם האחרונה אולי תבוא ישועתי